רש"י על גיטין כ״ו

1 לא רצה אינה מקודשת - דלא בעל אלא על תנאי ולא נתקיים וכי רצה מיהא מקודשת ואע"ג דמשעת בעילה ספק רוצה ספק אינו רוצה אמרינן הוברר דמשעת בעילה הוו קידושין:

2 טבלים למפרע - שהרי לא הובררה התרומה מעולם:

3 לכשיבקע - כשיבא לידי כך ודאי טבלים שתה אבל אין לחוש לכך דלא שכיח ליבקע:

4 מתני' הכותב טופסי גיטין - שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהו מזומנין לו פעמים שאדם בא לשוכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:

5 צריך שיניח מקום האיש וכו' - שאם רואה תגר ביניהם לא יאמר הריני כותב כל הגט ובגמרא מפרש טעמא:

6 צריך שיניח מקום כו' - ואם שמע שהיה אחד רודף אחר חבירו להלוותו מנה לא יאמר הריני כותב מיד ואניח מקום הזמן לבדו שלא יהא שטר מוקדם אלא צריך שיניח מקום הלוה והמלוה והמעות אע"ג דליכא למיחש למידי גזירה שטרות אטו גיטין:

7 מפני התקנה - בגמ' מפרש אהיכא קאי:

8 פוסל בכולן - ואפילו הניח מקומות הללו וטעמא מפרש בגמ':

9 ר' אלעזר מכשיר בכולן - ובלבד שיניח מקומות הללו:

10 חוץ מגיטי נשים - דגזרינן בהן טופס אטו תורף:

11 שנאמר וכתב לה - בגמרא פריך האי אתורף הוא דכתיב:

12 גמ' אף מקום הרי את מותרת - שגם זה עיקרו של גט:

13 עדי מסירה כרתי - הלכך וכתב לה לאו אחתימה קאי דחתימת עדים אינה אלא מדברי סופרים מפני תיקון העולם וכי כתיב וכתב לה משמע אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן:

14 וצריכא - לשמואל לאוקמי להני תלת סתמי כר"א ולמימרא בכולהו והוא ששייר מקום התורף אין כותבין על המחובר לעיל גיטין דף כא: והכל כשרין לכתוב לעיל גיטין כב: והכותב טופסי גיטין כולהו אוקמינהו שמואל כר"א:

15 דקתני אין כותבין - והדר תנא כתבו על המחובר כשר ומדקשיא רישא לסיפא אוקימנא דהכי קאמר אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כו':

16 אבל סיפא - הכל כשרין לכתוב דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו:

17 אימא ר' מאיר היא - ואינו צריך לשייר מקום התורף ואשמעינן שמואל דצריך ורבי אלעזר היא וסיפא דקתני שאין קיום הגט אלא בחותמיו לאו לאכשורי תורף דחרש שוטה וקטן דשלא לשמה קאי אלא אמציעתא קאי האשה כותבת את גיטה לשמה והאיש שוברו שאין קיום הגט אלא במסירתו ולא בחתימתו והא דנקט חותמיו משום דרוב עדי מסירה הם החתומים בו ורוב גיטין חתומים הם אפי' לר"א מפני תיקון העולם:

18 איכא לאוקמא כר' אלעזר - ולא קשיא מידי כדפרישית:

19 אבל הא מדסיפא - פליג ר' אלעזר ארישא דקתני רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים ורישא מכשיר אף בגיטי נשים:

20 אימא רישא לאו רבי אלעזר היא - וא"צ לשייר מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה כדלקמן:

21 קמ"ל - שמואל דרישא נמי כר"א ותרי תנאי ואליבא דר' אלעזר כדלקמיה:

22 מפני תקנת סופר - התירו לכתוב טופס שלא לשמה:

23 ור"א היא - הא דקתני מפני התקנה התירו לכתוב טופס הא לאו הכי הוה אסיר רבי אלעזר היא דבעי לשמה בכתיבה מדאורייתא:

24 לא לכתוב - דלמא אתי למכתב תורף אלא משום תקנת סופר שיהו מזומנין לו שרו ליה ובלבד שישייר תורף לכתוב לשמה ותורף דשאר שטרות נמי גזר משום תורף דגיטין:

25 ורבי יהודה כו' - וגזר שטרות אפי' טופס אטו גיטין:

26 שטרות אטו גיטין - בטופס לא גזר דגזירה לגזירה היא:

27 והא כי כתיב לה אתורף כתיב - דבקרא כריתות כתיב דהיינו תורף והיכי יליף ר"א מיניה למיסר טופס:

28 אלא - לא תימא שנאמר דמשמע מיניה יליף אלא משום כלומר משום שנאמר בתורף וכתב לה לשמה גזרינן טופס אטו תורף דאורייתא:

29 קשיא דר' אלעזר כו' - רישא אוקמת כר"א ומכשיר לכתוב טופסי גיטין וסיפא פליג ואמר חוץ מגיטי נשים:

30 משום קטטה - מפני התקנה דקתני לאו אהיתרא דטופסי קאי אלא אצריך שיניח קאי מפני תקנת קטטה:

31 ור"מ היא - דלא בעי כתיבה לשמה ולא צריך שיניח מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה ומקום הזמן משום מוקדם:

32 דאפי' תורף - עם השמות לכתוב דכי כתיב וכתב לה אחתימת עדים קאי שהיא עיקר כתיבתו:

33 דקא כתיב - ומזכיר שמו ושמה:

34 ורתח עלה - וכי משכח לגט מזומן יהיב ליה ניהלה:

35 ומעגן ומותיב לה - כשהיא מגורשת:

36 דאפי' טופס לא לכתוב - גזירה משום תורף דאורייתא:

37 ל"ש מן האירוסין - המגרש לארוסתו צריך לכתוב זמן כשר ולא מוקדם:

38 למ"ד משום פירי איכא - שאם יכתוב זמן לבו ביום והוא יגרשנה לאחר זמן והיא טורפת מיום הכתיבה:

39 ארוסה מי אית לה פירי - מי אית לה דין פירי הלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך שהוא מתחייב בפרקונה כדאמרי' בנערה שנתפתתה כתובות דף מז::

40 משום תקנת ולד - הצריכו להניח מקום זמן לגט ארוסה:

41 ולא הוה ידענא מאי היא - דמאי ולד יש לארוסה:

42 כיון דשמעיתא להא דתניא כתבו גט לארוסתי - עכשיו ולא אתננו לה עד לאחר שאכנסנה:

43 אינו גט - דגט ישן הוא שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב:

44 הכא נמי - במתני' משום הכי צריך להניח מקום זמן אף לטופס הארוסה שמא יכתוב זמן לבו ביום והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה לאחר גירושין ופגם הוא למשפחה:

45 הלכתא כר' אלעזר - שפוסל בטופסי גיטין גזירה משום תורף:

46 טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים:

47 ואפילו בשאר שטרות - במאי דפליג ר' אלעזר אדר' יהודה ואכשר בטופסי שטרות אמר רב נמי הלכה כר"א בתמיה:

48 אשרתא - קיום השטר שהעדים מעידין על כתב ידיהם בב"ד וב"ד כותבין בו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמין:

49 מצאו באשפה - ולא נכתב לשם אשה כלל אלמא לא חיישינן למיחזי כשקרא כיון דנחתם בעתו וזמנו:

50 בו - ביום של חתימה:

51 ופרעו - בו ביום:

52 אינו חוזר ולוה בו - ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין ב"מ יז.:

53 שכבר נמחל שעבודו - כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה שלא עליה נחתם שטר זה והויא לה מלוה על פה:

54 אבל לשיקרא - אם היה נחתם על מלוה זו אע"פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב: